logo

"השנים היפות בחיי"

טניה בוגרת פנימיית יוהנה ז'בוטינסקי בעברה, וכיום סטודנטית ב"אקדמיה למוסיקה ומחול" בירושלים. עלתה לישראל בגיל 5, יחד עם הוריה וסבתה.

פסנתר - תמונת ילדותמתי התחלת לנגן?

"מהיום שאני זוכרת את עצמי אהבתי מוסיקה ועסקתי בה.." מספרת טניה.

היא נזכרת בהתרגשות בתמיכה שקיבלה מההורים: "להורים היה חשוב שאתמיד בלימודים ובנגינה. כמעט לא היה כסף בבית ובכל זאת הם עבדו קשה, חסכו שקל לשקל, ודאגו שלא אפספס אף שיעור פסנתר".

למה הגעת דווקא ליוהנה ז'בוטינסקי?

"הגעתי ליוהנה בגיל 13. ההורים התגוררו אז בבאר שבע וחשבו שאם אשאר שם, לא אצליח להגיע להישגים בלימודים ובנגינה. הם התחילו לחפש מקום טוב במרכז הארץ ודיברו עם חברים שהבת שלהם למדה בפנימיית יוהנה".

"החברים היו מאוד מרוצים ולכן ההורים החליטו לנסוע לשם ולבדוק. אני זוכרת שהיה ברור לנו כמעט מיד שזה המקום בשבילי".

היה לך קשה לעבור לפנימייה?

קרא עוד...

"הצוות כל הזמן דחף אותי להצטיין"

דימה, בן 25, סטודנט להנדסת מכונות (טכניון) ובוגר פנימיית יוהנה ז'בוטינסקי מספר: "נולדתי במוסקבה, בירת רוסיה, להורים אקדמאים שחינכו אותי מגיל צעיר להיות שאפתן ומצטיין".

משחק שח-תמונת ילדותמתי התחלת להתעניין במכונות ורובוטיקה?

"זה התחיל בגיל 4... עברתי אז טראומה קשה" , מספר דימה, "אבא תפס אותי מפרק שעון קוקיה ישן שעבר במשפחה כמה דורות."

"חטפתי חזק...." הוא מוסיף בחיוך.

החוויה הטראומטית לא הרתיעה אותו מלהמשיך לפרק ואפילו לנסות להרכיב כמה דברים בחוג לרובוטיקה בפנימיית יוהנה, אליה נשלח בגיל 14, לאחר שאביו עזב את הבית.

איך היה המעבר לפנימייה?

"כשהגעתי לפנימייה בהתחלה לא היה לי קל. בעיקר בגלל אבא ואולי גם המעבר למקום חדש..." נזכר דימה

"בפנימייה לא נתנו לי לשקוע וכל הזמן שוחחו איתי ואפשרו לי קצת להוציא החוצה את  הקושי ויחד עם זה...

קרא עוד...