logo
ליחצו פה

kanot police

kanot police

מדעים והנדסת תכנה

kanot animals

kanot football

אמנות הקולנוע לבגרות

firefighter

ריקוד מחול ושירה

פנימייה דתית לבנים ובנות

פנימייה דתית לבנים ובנות

 

 

 

ביקור בכפר נוער

כפר נוער/עיתון דבר 1933

אם תבוא באחד הימים לזיכרון יעקב אם המושבות בשומרון, אין עליך אלא לחפש ולמצוא את חנות המכולת המפורסמת אשר בקצה, כאשר עשיתי אני. זה הכל. מעתה ענייניך מסודרים: נער טרוד יושיט ידו באדיבות למזוודה או לתרמיל שלך, בזריזות יעמיס את חפציך על החמור הקטן – ודי. נגמר. אל דאגה עוד, עתה מובטח לך כי תגיע בשלום למחוז חפצך, לכפר הנוער, מאיר שפיה.

אך...סבלנות, עליך לחכות עוד מעט. עוד רבים מה רבים העניינים אשר על נער בן שפיה לסדר בשביל אזרחי כפרו: למי זוג נעליים ולמי מכנסים. המטבח, המחסן, המשרד, החצרן – כולם, כולם הטילו עליו את ענייניהם. לא לשכוח, רק לא לשכוח דבר. עתה מונה הוא את חבילותיו, מעיין ברשימותיו, בודק ומבקר. כן, הכל בסדר! היכונו, היכונו לדרך, לכפר הנוער.

כפר נוער לפי ביאליק

ומה יפה היא הדרך, מה יפה הסביבה. שלוחות הכרמל באופק, המוחרקה, החטם, הר האטרים, עמק רחב משתרע לפניך, מתפתלת לה דרך בהרים עד למרחוק, שדרות השיטה העבותות מריקות – מה יפה, מה יפה... והנה גם כפר הנוער שפיה. מרחוק מלבינים בניניה ממרומי ההר, בטירה נידחת ומקסימה המשקיפה על פני הסביבה. הן עליה שר ביאליק:

"אם אין ליבותיכם ערלים

ויש בקדקודכם מעט דעה

השבעתיכם, חלוצים עצלים,

הפשילו על שכם הכלים

וקמתם ועליתם לשפיה".

מעינה של שפיה וחורשת האורן ! היו ימים ולא עבר טיל בארץ מבלי לנטות הנה ולו לשעה קלה, לרחוץ במים הצוננים, להשתרע במל העצים, לנוח בפינת חמד זו. ביחידות, בקבוצות-קבוצות היו באים הנה טיילים עם מדריכיהם ותלמידים עם מוריהם. מושבה קטנטונת, רק סמטה אחת, רק מספר בתים – ואליה יבואו כולם. בלילות הקיץ הנושא שירת טיילים עליזה מעל ערימות הגורן ואורחים ישוטטו בכרמים, יגחנו אל הגפנים העמוסות אשכולות ויטעמו מן הענבים העסיסיות.

כפר נוער פעילותהמעבר לכפר נוער

היו ימים..

היו ימים, בשנות המלחמה העולמית היה הדבר כאשר הוכרחו כל תושבי תל אביב ויפו לעזוב את בתיהם ולנדוד ממקומם, אז המתה וסאנה חורשת החמודה: אוהלים וסוכות, נערים ונערות, מורים ומורות – הגימנסיה "הרצליה" מתל אביב על כל תלמידיה ומוריה עברה לגור הנה.

חניכי כפר הנוער אז והיום

כאן חיו, כאן למדו , כאן חיכו ליום בו יוכלו לשוב למקום מגורם. כפר הנוער, טרם היה אז, הוא נוסד רק אחרי זה, לפני עשר שנים. מאז עברו חניכים רבים בכפר הנוער, ילדים וילדות, נערים ונערות, מכל פינות הארץ, מכל תפוצות הגולה: מפולין ומליטא, מתימן וממרוקו, מפרס, ממנג'וריה ומאפריקה, בני תשע עשרה ארצות הם חניכי כפר הנוער שפיה היום, ומכל עדות ישראל. יתומים למחצה, יתומים לחלוטין, יתומי פרעות, ילדים עזובים, ללא אפשרות בידי הקרובים לכלכלם ולחנכם.

בוגרי הכפר

הנה מובאים הם, כאן ילמדו, יעבדו, יהיו. מחזורים-מחזורים של בוגרים מוציא כפר נוער זה מדי שנה בשנה וכי ידע הבוגר, אם ימי חופש יהיו לו, או געגועים יתקפוהו – ונשא רגליו ויבוא לכפר הנוער כאל ביתו ובוא למשפחתו. ארחה אתנו לדרך אחת מהבוגרות. ימים לא רבים הייתה מרוחקת מכפר הנוער אצל קרוביה בירושלים היתה. עתה חזרה. ומה מרובות השאלות אשר בפיה. מה שלומו של פלוני ? ומה מעשיה של פלונית ? מה נשמע ברפת ? ובשדה ? ובגן ? ובמכבסה ? ומה באגודה המוסיקלית ? ובמועדון של הבוגרים ? ובחדר הצופים ? אם באו מורים חדשים, ואם רבו האורחים, ומה מסופר בעיתון כפר הנוער ומה שלומו של הקוף בפינת החי ו... מרובות, מרובות השאלות, מרובים הענינים וקשורה, מאוד קשורה, הנפש אל כפר נוער ואל כל אשר בו.

החיים בכפר נוער

אך... הנה הגענו "ברוכים הבאים!" בפנים מסבירות מקבלים כל אורח בכפר הנוער מאיר שפיה: "אולי לאכול? אולי לשתות? אולי לנוח?" מכניסי אורחים הם.

הס. שקט עכשיו בכפר הנוער. רק געית פרה ברפת, שכשוך המים בתעלת ההשקיה, קול פטיש מאחת הפינות, צפצוף ציפורים מבין העצים. זה הכל. כפר הנוער "עסוק". כפר הנוער "עובד". איש איש על משמרתו, קטן וגדול. בשדה, בגן, ברפת, במטבח, במכבסה, במתפרה, בבית הספר, בבית המרקחת. רבה העבודה. משק דשול לו לכפר הנוער: 450 דונמים אדמת פלחה, 50 דונמים פרדס, גם כרם יש ו-14 פרות ברפת ולול וגינת ירק ופרחים. בכל אלה יעבדו ויטפלו חניכי כפר הנוער ומדריכיהם. למעלה מ-100 במספר החניכים. כן, כן. גדולה המשפחה, ורבה העבודה.

לבשל ולכבס, לשפשף הרצפות, לתקן הבגדים, לסדר החדרים – בכל, בכל יעבדו הילדים. המדריכים המבוגרים רק יעזרו להם, ילמדו אותם. למן הבוקר ועד הערב עסוקים החניכים. הן גם ללמוד צריך. ארבע שעות ליום נועדו ללימודים. פלוגה אחת לומדת לפני הצהרים ופלוגה שניה – אחרי הצהרים. עבודה ותורה – למן הבוקר עד הערב. ובערב ? אל דאגה! לא תשתעמם כאן. מרובים-מרובים העניינים. הנה קונצרט. שרים ומגנים לרוב הילדים בכפר הנוער, עש אשר בבוקר מוקדם, בעודך אחוז שינה, כבר יגיע לאוזניך קול כלי נגינה -–תלמיד הוא המכין את שיעורו. גם פינה מיוחדת ישנה לכך – חדר המוזיקה. כאן ינגנו ביום ובערב ובכל שעת פנאי.

אוהבי מוסיקה הם חניכי כפר הנוער והקונצרטים אינם נדירים כלל. הנה גם חגיגת פרידה לחבר בוגר, "היוצא לחיים". ברוב טקס יוחג המאורע: ינאמו, ידקלמו, יברכו את ההולך ויעניקו לו מתנות ומזכרות. רבים, עוד רבים, הענינים. והערבים אינם מספיקים. קראו נא את אשר כתוב במודעה:

ליחצו פה

בגרות במדעים ורפואה

learning disabilities

מצויינות במוסיקה

שוחרים חיל האוויר

עבודה עם בעלי חיים

עבודה עם בעלי חיים

הneurim

סדר ערבי השבוע:

ראשון בערב – אסיפת כיתות

שני בערב – אסיפת כיתות

שלישי בערב – תזמורת

רביעי בערב - מוקדש לקריאת ספרים, לכתיבת מכתבים ולכתיבה בשביל עיתון כפר הנוער ואסור לסדר בו פעולות משותפות

חמישי בערב – חוגי צופי הטבע והחלוץ

שישי בערב – ריקודים

מוצ"ש – הצגת ראינוע ופנס הקסם.

ואף סדר השבת מפורט ומוסבר. כל שעה מחושבת. יפה מאוד מוחג כאן השבת: קוראים את עיתון כפר הנוער, משחקים, שרים ומבלים בנעימים.

שיחות משותפות וקואופרטיבים

כן. גם לשיחות דרוש זמן! צורך בשיחות משותפות יש כאן לעיתים קרובות מאוד. משפחה כה ענפה, חהרב כה גדולה החיה חיים משותפים, עבודה משותפת, חדרי אוכל משותפים, חדרי שינה משותפים, הווי, כאן יש ויש על מה לשוחח. יש לחלק את התפקידים בעבודה – מי ילך לגן ומי לרפת, מי למטבח ומי למכבסה. יש לסדר את החוגים – חוג לטבע, חוג דרמטי, חוג צופי ועוד ועוד.

והקואופרטיבים ? גם הם דורשים טיפול רב. מספר הקואופרטיבים כמספר הכיתות. קואופרטיבים להלבשה הםולאספקת כל הצרכים מלבד האוכל. היו ימים וכל חניך קיבל את הדרוש לו ממסן המוסד. בגד כי יידרש, נעלים, כובע – ופנה הילד למשרד ויינתן לו כל צרכיו. אבל הדבר הזה לא היה טוב כי לא ידעו הילדים לשמור על חפציהם. יותר מידי בנקל השאירו אותם ולא ידעו להעריכם כראוי. קרה וילדה אחת שפשפה את הרצפה בבגד חדש, קרה ונער אחד תפר את כדור הרגל שלו בפס עור אשר גזר מנעליו, לא, אי אפשר היה לשאת בדברים האלה. אז הונהג כי כל חניך וחניך יקבל סכום כסף מסויים לחודש להוצאותיו. מן הכסף הזה יקנה את הנחוץ לו במחסן המוסד בזכרון יעקב. אבל גם סידור זה לא היה טוב. נוצרו "עשירים" ו"עניים" בכל כיתה. היו ילדים שהוציאו את כספם בתבונה והיו אשר בזבזו ללא צורך. היו קמצנים מידי והיו בזבזנים מידי. אז הונהגו ה"קואופרטיבים". כל כיתה – קואופרטיב עם וועד בראשו והוא מנהל את ענינו ואת חשבונותיו, הוא קונה את החפצים ומחלקם לחברים. קואופרטיב ממש. הנה תקנון של אחד מהם:

קואופרטיב "אחווה" אגודה לעזרה הדדית, חבר במרכז הקואופרטיב בכפר הנוער.

המטרות:

א. לספק את צרכי ההלבשה של החברים

ב. לדאוג למינימום של הלבשה לחברים

ג. לארגן קניית בגדים וחומרי הלבשה בסיטונאות

ד. לדאוג להלבשה שלמה ונקיה של החברים

ה. לסדר קופה מרכזית ולעזור לחברים בשמירה על כספם

יש קואופרטיבים אשר לכל אחד מחבריו חשבונות מיוחדים, יש כאלה אשר קופה משותפת להם, ויש המקציבים אחוזים לעזרה לחברים אשר מלבושיהם גרועים יותר או נתקלקלו או אבדו.

חניך חדש בכפר נוער

כן, כן עניינים רבים. והן צריך גם לבחור בוועדי הכיתות ובהנהלות הקואופרטיבים, במערכת ובוועד הפועל של כפר הנוער כולו. אתה, החניך החדש אשר רק תבוא לכפר הנוער, בימים הראשונים, יהיה עליך ללמוד דברים רבים. אולי גם לא יהיה מובן כל כך. לדבר אחד בודאי ובודאי תתנגד – מנהג הוא בכפר הנוער: חניך חדש כי יבוא – יקיפוהו "אזרחים" אחדים בלילה ו"ירביצו" בו. אומרים הם, כי באופן כזה קל מאוד להכיר את החבר החדש ולעמוד על טיבו: היבבה ? אם ילך להתאונן לפני המדריך בכפר? "הירביץ" גם הוא ? ואולי יצחק ויבין כי רק לצון חמדו להם. והחברים ? אתה בודאי תתרעם על כך, אבל מנהג הוא – מנהג. עוד דברים רבים עליך ללמוד – בחברה החדשה בכפר הנוער זו אשר אתה נכנס אליה.