logo

תלמידים ובוגרים מספרים

דניאל, אילתהכפר הירוק פנימיה

הגעתי מאילת. הלימודים בבית הספר שם, לא היו רציניים. המון שיעורים התבטלו, הסגנון של התלמידים בכיתה שלי היה קצת ארסי, פחדתי שלא אגיע רחוק בבית הספר שם. חיפשתי בית ספר שיהיה כיף ללמוד בו ושתהיה בו רמת לימודים גבוה. ידידה מאילת המליצה לי על הכפר הירוק וכך הגעתי. אמא שלי לא רצתה שאעבור ועד היום היא הייתה רוצה שאחזור, אבל טוב לי, ולה בסופו של דבר טוב, שלי טוב.
אם הייתי מסכם במשפט אז "כל מה שאתה רוצה וחושב עליו יש כאן"
האנשים סביבך מאוד חברותיים ותוך שבוע כבר היו לי חברים. הרמה פה שונה לגמרי ממה שהכרתי. יש דרישות גבוהות אבל גם עוזרים לך לעמוד בדרישות. יש סטודנטים שמתגברים, מורים מבית הספר  מגיעים אפילו בשבת בבוקר אם יש מבחן ביום ראשון ויושבים אתנו. חלק מהמורים גרים בכפר ואפשר ללכת אליהם הביתה ולקבל עזרה. אני גם לומד עם השותף שלי לחדר לפני מבחנים. 

אם הייתי ממשיך ללמוד באילת לא הייתי יוצא עם תעודת בגרות ופה תהיה לי תעודה מלאה וטובה.

 

עידו מחולון מזדהה לחלוטין עם כל מילה של דניאל

פנימיית הכפר הירוקשובצתי בבית ספר בחולון לכיתה כזו שהבנתי שאין לי שום סיכוי להוציא בגרות. משכתי את ההשכמה בבוקר, כך שאאחר בעשר דקות וכבר לא אלך לבית הספר באותו יום. לא רציתי ללמוד. בניגוד לדניאל אף אחד לא המליץ לי על הכפר הירוק ולא ידעתי כלום על המקום. הגעתי לכאן על עיוור אבל אפילו לשנייה אני לא מתחרט על כך. למעשה אני כמעט היחידי שסיים עם בגרות מהכיתה הקודמת שלי בחולון.
אחת הסיבות שבגללן הגעתי לכפר הירוק זה מכיוון שרציתי ללמוד מוסיקה. היום אני מנגן על גיטרה ואפילו אחראי על ציוד ההגברה של הכפר.
בניגוד לבית, אין דבר כזה – לא לקום בבוקר. כאן הבנתי שאני כן יכול, דחפו אותי ללמוד ונתנו לי המון כלים כדי להצליח והצלחתי.

סופה – סיפור עם זווית אחרת

סופה הגיע לכפר ביחד עם אחיה התאום ובעקבות אחותה הגדולה. בניגוד לדניאל ועידו שהגיעו עם המון רצון ומיד נכנסו למסלול, סופה הגיע עם מוטיבציה לימודית אבל זו נעלמה בשלב מסוים בכיתה י'. היא התחילה להיעדר משיעורים ולמעשה הייתה בדרך לפרישה מהלימודים. מכיוון שאחד המאפיינים המובהקים של הכפר הירוק הוא מכוונות ללמידה או במילים פשוטות יותר אפשר לומר שמתקבלים לכאן רק תלמידים עם פוטנציאל טוב לבגרות וללא בעיות משמעת, לסופה היה ברור שיסלקו אותה מהכפר. היא מאוד הופתעה שהחליטו לא לוותר לה ועליה ובצעד חריג מאוד נתנו לה את האפשרות להישאר כיתה. להישאר כיתה במסגרת פנימיה זה צעד מאוד קשה מכיוון שהחברים הם לא רק חברים לספסל הלימודים אלא חברים איתם חיים 24 שעות ביממה. למרות הקושי הזה ובשביל לא לתת לה הרגשה של כישלון הפכו כאן עולמות על מנת למצוא את האיזון. כך סופה נשארה כיתה בבית הספר אבל המשיכה עם המדריך והקבוצה של בני גילה.